פעילות אנטי פיראטית במישור הפלילי: איסוף ראיות, הגשת תלונה במשטרה, וסיוע בביצוע תפיסה יחד עם כח המשטרה, בדרך כלל נציגי היחידה לקנין רוחני במשטרת ישראל של אותו אזור גיאוגרפי. במישור האזרחי:
תביעות אזרחיות כנגד מפירי זכויות יוצרים וסימני מסחר שמוגשות לבתי משפט שונים ברחבי הארץ ע"י היועץ משפטי של האגודה וזאת בעיקר לשם הוצאת צווי מניעה בהליכים זמניים שמטרתם תפיסת והחרמת סרטים "פירטיים" והפסקת פעילותם המפירה של אותם נתבעים.
פעילות אנטי פיראטית כנגד חמש מוקדים מרכזיים 1. אולפני זיוף של סרטי קולנוע וסדרות. 2. הפצת די.וי.די, מכירה באמצעות מודעות. 3. מכירת כותרי די.וי.די בשווקים, חנויות וספריות וידאו. 4. אתרי אינטרנט המעודדים שיתוף,מוכרים,מפיצים תרגומים ועטיפות,מאפשרים צפיה ועוד 5. משתמשי תוכנות שיתוף קבצים המאפשרים הורדת סרטי קולנוע ללא היתר.
נזקים לתעשיה
ענף הקולנוע הנזקים הישירים לבתי הקולנוע הינם כ- 80 מיליון ₪ לשנה והמדובר בירידה של כ- 2.5 מיליון צופים, מאחר ובעוד שבשנת 2001 היו כ-10,800,000 צופים בבתי הקולנוע, הרי שבשנת 2005 היו רק 8,370,000 צופים בבתי הקולנוע. מיותר לציין את הפגיעה הקשה לעובדי התעשייה ומשפחות רבות שזה תחום פרנסתם שמידי שנה גורם לפיטורי עובדים רבים מאחר וזיוף הסרטים נעשה גם בסרטים ישראלים.
כמו כן לא פחות חשובה הפגיעה ביכולת התרבותית במטרה לפתח ולהרחיב את תחומי הקולנוע. (ההשקעות פחות ופחות רווחיות).
מפיצי די.וי.די המדובר בכמיליון וחצי סרטים מזוייפים שמהווים כ-40% משוק הפצת סרטי ה- די.וי.די וערכם הכלכלי כ- 90 מיליון ₪. נזק כלכלי לתעשייה כולה בסך 170 מיליון ₪ לשנה.
עלות פעילות אנטי פיראטית השקעה שנתית בתחום האכיפה בסכום כולל של כמה מיליוני ₪!
חקיקה - החלפת חוק זכויות יוצרים 1911 והפקודה מ-1924 לחוק זכויות יוצרים 2005 החדש
אין מחלוקת כי הדין שהיה עד למאי 2008 בתחום זכויות יוצרים, קרי חוק זכות יוצרים 1911 והפקודה מ-1924 לא התאים לתרבות שנות האלפיים. אמנם בשנים האחרונות בוצעו מספר תיקוני חקיקה, כגון תיקון מס' 8 (תשס"ג) מה-3.11.2002 (ס.ח. 1867) ושם בס' 10 לפקודה הוחמרה הענישה על יצרני העתקות מפירות ("העושה עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו" כלשון הסעיף) מעוון לפשע, שבו העונש המקסימלי הועלה לחמש שנים בצירוף קנס משמעותי, כנ"ל לגבי מי ש"מייבא לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו".
כמו כן הורחבה הענישה גם על מי "שמחזיק עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו", עד שלוש שנות מאסר וקנס.
אולם בכך לא היה די וגם לאחר תיקונים אלא שבוצעו בחוק הנ"ל והחמרת הענישה הפלילית. לא קיבל התחייחסות לעבירות בתחום זה בגדר פשיעה ופגיעה כלכלית ולכן נוצר הצורך לשינוי החקיקה אשר הובילה להכרה בחומרת העבירות כגבוהה יותר והעצמה של ענישה למען "יראו ויראו".
כיום ולאחר שהצעת חוק זכות יוצרים, התשס"ה 2005 התקבלה והתגבשה לכדי חוק שנכנס לתוקפו החל מינואר 2008 נותרה עוד יוזמה שיזמה "א.ל.י.ס" בשנת 2005 והוא הגשת הצעת חוק זכות יוצרים (מדיה דיגיטאלית) לטיפול בסוגיות האינטרנט השונות.
